תוכן

ג) מ"ק כבר בארנו כי מן יסוד דעתיק (נ"א א"א) יוצא הבל, ונחלק לב' ראשים, לאו"א, והנה ראשם דאו"א מגיעין עד דיקנא דא"א, דבמזלא אתכלילין. ולכן אין האורות שלהם צריכין לחזור בסוד אור חוזר, ממטה למעלה, דרך השערות, כמו ג"ר דא"א, ואמנם כוונתם לתת מוחין אל בניהם זו"ן, בחמת חשקם ואהבתם אל בניהם, בסוד ושמים לא זכו בעיניו, כי ז"א נקרא שמים, לא זכו בעיניהם של או"א, ותמיד נראה להם, שעדיין צריך תיקון יותר, ולכן מתקנים אותם תמיד, ומנחילין להם עטרות, שז"ס בורא שמים ונוטיהם. והאור שהיה ראוי לעלות וליצא דרך השערות, יורדין למטה להיות מוחין לזו"ן לכן או"א הם חלקים בלא שערות, לא כמו א"א וז"א, כי השערות הם תכליתן לאור המקיף כנודע, וכיון דאתכלילן במזלא, המקיף אותן, אין להם צורך לשערות שלהם, לכן יורדין האורות ההם להיות מוחין לזו"ן, ונשארים הם חלקים בלי שערות, וסוד השערות שהם לבחי' או"מ, הוא סוד ואחר עורי נקפו זאת. פי', כי השערות היוצאין מאחורי העור מבחוץ, הם בחי' המקיפים, וזהו נקפו.